עמותת "עולים ביחד" נוסדה בשנת 2007 על ידי עו"ד יפעת עובדיה ואדווה הדר במטרה ליצור שילוב תעסוקתי הולם של אקדמאים מצטיינים ישראלים ממוצא אתיופי במשק הישראלי., מאז ועד היום פועלת העמותה להובלה ומימוש מצויינות בקרב ישראלים ממוצא אתיופי ומקדמת מוביליות חברתית על ידי השכלה גבוהה ותעסוקה איכותית. פעילות העמותה מסייעת למאות צעירים לסלול את הדרך להצלחה באמצעות מגוון רחב של מענים, תוך הסרת חסמים בשוק התעסוקה.

​

החזון שלנו:

"עולים ביחד" פועלת לשיתוף מיטבי של ישראלים ממוצא אתיופי על ידי קידום מוביליות חברתית-כלכלית, כאינטרס לאומי ומתוך שאיפה לחברה ישראלית מגוונת, שוויונית וצודקת.
 

על מנת להגשים את חזון הארגון אנו פועלים בשני נתיבים עיקריים:

1. זיהוי מצויינות והצטיינות בקרב צעירים וצעירות ישראלים ממוצא אתיופי, הפעלת תכניות מגוונות לפיתוח מנהיגות, מצויינות תעסוקתית, ובניית רשת חברתית איתנה ואיכותית.

2. חתירה להסרת חסמים והובלת שינוי תודעה בקרב משפיעים ומקבלי החלטות במשק הישראלי בפרט ובחברה הישראלית בכלל.

​

אוכלוסיית הישראלים ממוצא אתיופי בישראל מונה כיום כ-170 אלף אזרחים שהם כ- 2% מאוכלוסיית המדינה. כ- 60% נולדו באתיופיה וכ- 40% נולדו בארץ. צעירים בבגילאי 16-40 הם הקבוצה הדומיננטית בקהילה, רובם ילידי הארץ או שעלו ארצה כילדים קטנים. רובם המוחלט התחנכו במערכת החינוך הישראלית ומעורים בחברה הישראלית. 

​

השכלה גבוהה היא אחד מהכלים האפקטיביים ביותר למוביליות חברתית כלכלית. הנתונים מראים  כי רק  22.8% ממסיימי התיכון ממוצא אתיופי המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך 8 שנים מסיום התיכון, לעומת 48.2% מתוך כלל מסיימי התיכון בחינוך העברי. לאורך העשור האחרון ניכר שיפור בשיעור התלמידים ממוצא אתיופי הזכאים לבגרות שעומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות (מ – 26.5% ל – 48%) אך עדיין קיים פער משמעותי (34%) בין יוצאי אתיופיה לאוכלוסייה הכללית. על אף מגמת עלייה מתונה לאורך העשור האחרון במספר הסטודנטים מהקהילה, ישראלים ממוצא  אתיופי עדיין נמצאים בייצוג חסר לעומת האוכלוסייה הכללית בלימודי מדעים והנדסה, הנחשבים מקצועות איכותיים יותר ובעלי הכנסה בהתאם: רק 14.3% מהסטודנטים ממוצא אתיופי לומדים מדעים והנדסה לעומת 22.9% בקרב כלל הסטודנטים.

 

בעולם התעסוקה כמעט שלא צומצמו פערי שכר בין אקדמאים ממוצא אתיופי לבין אקדמאים מכלל האוכלוסיה בשש השנים האחרונות. הפער בין שכרן של אקדמאיות ממוצא אתיופי לבין מקבילותן שלא ממוצא אתיופי גדל בשנים האחרונות, במקצועות מובילים כמו משפטים, פיננסים, ביטוח ותכנות מחשבים, שכרן נמוך ביחס לשכר הממוצע הכללי בענפים אלו. 56% בגילאי עבודה המהווים 1.4% מכלל הישראלים בגילאי העבודה. שיעור התעסוקה הינו גבוה מכלל האוכלוסייה היהודית. חרף זאת, מדדי איכות התעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי נמוכים מאוד. קיים ייצוג חסר של ישראלים ממוצא אתיופי במשרות איכות וניהול, לדוגמה: באוכלוסייה היהודית (ללא חרדים) 12% הם בעלי משלח יד ניהולי, ואולם בקרב ישראלים ממוצא אתיופי נמצא רק כ - 2% מועסקים במשלח יד ניהולי. פער דומה קיים  גם במשלח יד אקדמאי, לדוגמה: באוכלוסיה היהודית (ללא חרדים) 31% עוסקים בתחומים אקדמאיים בהשוואה ל - 7% בלבד בקרב ישראלים ממוצא אתיופי. 

 

נוסף לכך השכר החודשי הממוצע בקרב ישראלים ממוצא אתיופי נמוך באופן משמעותי ועומד על כמחצית מהשכר החודשי הממוצע של כלל היהודים שאינם חרדים. עוד עולה מהנתונים כי ליוצאי אתיופיה יש את ייצוג-היתר הגבוה ביותר בענפי השכר הנמוך במשק. כך למשל, יוצאי אתיופיה מיוצגים בענף התחזוקה עד פי שישה משיעורם בכוח העבודה.

 

ישראלים ממוצא אתיופי מהווים 3.6% מכלל העובדים במקצועות ההייטק (יהודים לא חרדים). מרבית העובדים בהייטק אינם אקדמאים (10% בעלי תואר ראשון ו- 1% בעלי תואר שני). עוד עלה כי שכרם של ישראלים ממוצא אתיופי בהייטק נמוך ב- 30% משכרם של מועסקים מהאוכלוסייה הכללית בעלי השכלה דומה.

 

הנתונים האלו מצביעים על צורך אסטרטגי להגדיל את היקף המשתתפים במסלולי האצה להשכלה ותעסוקה, ולתמוך בסטודנטים בתחומי לימוד מגוונים, במיוחד הנדסה ומדעים, במטרה להאיץ את המוביליות החברתית והכלכלית של צעירים וצעירות מבני הקהילה.

כארגון נטלנו על עצמנו את המשימה להתמקד במצוינות, גם כערך תשתיתי לעמותה, להרחיב את הפעילות שלנו בקרב צעירים אחרי צבא ולקיים התערבות החל משלב קדם אקדמי ועד לאקדמיה ולשילוב תעסוקתי.​​